והשמיים עדיין בצבע כחול

נכתב ביום שישי בבוקר ה22.03.2024 ............

---

לא יודע

איך זה לא להיות,

אולי אתוודע אך אני פוסע,

הולך ...

מנסה להגדיר

ואין מי שירקוד בליר

המילים מסתודדות ויוצרות שיר...

מילים של אמת,

מסתובבות בקרוסלה הקטנה

שביקום הגדול ורגליי טבולות בחול,

כותבות על אדם פשוט

שנופל וקם לפעמים בדם

ולפעמים פשוט נרדם,

פצוע ומצולק, ואין מי שיגיד שזה רק...

אבל אני עדיין אני, עוטף בארגמן ושני

דמיונות ותהיות, מחשבות ומראות...

פוסע ברחובות המחר

היכן שהכפר הלך ונגמר,

הידיים חשופות ושרוטות,

הרגליים כבדות ומרוטות,

העיניים עייפות וכבות, וכשהן נעצמות

מגלה את הנשימות, מקשיב לפעימות

שזוכרות שהכול הוא רק קול

והשמיים עדיין בצבע כחול..

ולמחרת בבוקר

כשציפור השיר על אדן החלון

מספרת לך על השיגעון..

כשהעצב טבוע עמוק

היגון מדלג על כל חוק

הזיכרון כאד הוק

אני לוגם לאיטי מכוס הקפה

מביט החוצה לעבר השמיים

פותח את הידיים

ומבקש שהיום יהיה יום יפה ...

שבת שלום, לימים יפים ובשורות טובות🌷💥❤️

לקריאה בפייס